<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים קל"ז—ק"מ</h1>
<h2>דף קלח.</h2>
וכן אין עושין אהל עראי לכתחלה והקובע או הסותר אהל עראי פטור. ומותר להוסיף על אהל עראי בשבת אם היה גג טפח מתוח קודם השבת הרי זה מותח את כלה בשבת עד שיעשה גדול וכיוצא בזה והבעל ספר היראים ז"ל כתב כל דבר שאין פרישתו להשתמש תחתיו אלא עליו מותר לנטותו ואין בו משום אהל עראי ואהא סמכינן לתת השלחן על סמיכותיו שאין נתינתו להשתמש תחתי' אלא עלי' ואפי' עשויין להשתמש תחתיו אם נטויין ועומדין מותרין ע"כ. ויש מי שאוסר משום אהל עראי אלא שיעמידו שנים השלחן באויר ויבא שלישי ויכניס הסמיכו' תחתיה וכמו שאז"ל בפוריא בי"ט או בחביתא ובמדורה ולית הלכתא כותייהו. כובע שעושין על הראש ויש לה שפה סביב הראש מקפת אותו שהוא עושה צל על הלבוש אם השפה קשה ביותר ויש לה טפח אסור ללובשו בשבת מפני שהוא אהל עראי ויש שנותנין טעם אחר שמא נפל על ידי הרוח ואתי לאתויי והיכא דמהדק יפה שרי ולפי' ראשון אפי' מהודק אסור וטוב לצאת ידי שניהם כשהכובעים קשים והם נכפפין שלא יצאו מן הראש טפח ויהיו מהודקין תחת הגרון מותרים. ואותן כובעים של אשכנזים צריך להדקם תחת הגרון אבל כובעים של צמר ואלמוסא אף בלא קשירה מהודקים הם היטב ומותר לצאת בהם. טלית כפולה שהיו עליה חוטין שהיא תלויה בהן מע"ש מותר לנטותה ומותר לפורקה. וכן הפרוכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וכל מחיצה שנעשית תוך הבית לצניעות לאו מחיצה היא ומותר אפי' דעתו לבטלה לשם אבל צריך ליזהר שלא יעשה בה אהל בשעה שנוטה אותה. וכילה שיש לה גג אין מותחין אותה שאי אפשר שלא יגביהו אותה מעט מעל הארץ ויעשו אהל עראי.
